Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 62a
יָכוֹל לֹא יְהוּ נְזִירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ''! הָאִיתְּמַר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר.
Traduction
One might have thought that gentiles cannot be nazirites at all. The verse therefore states: ''Man,'' to teach that they can become nazirites. The Gemara answers: Wasn’t it stated that Rabbi Yoḥanan said that the halakha that a son may use his father’s nazirite offerings is a halakha transmitted to Moses at Sinai with regard to a nazirite? Since this halakha does not appear in the Torah, the verse cannot be coming to exclude it.
אִי הָכִי ''אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ'', בַּעֲרָכִין, לְמָה לִי? מִכְּדֵי הָאִיתַּקַּשׁ עֲרָכִין לִנְדָרִים, דְּאָמַר קְרָא ''אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ'', וְהָתַנְיָא גַּבֵּי נְדָרִים: ''אִישׁ''. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''אִישׁ אִישׁ'' — לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁהֵן נוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.
Traduction
§ The Gemara asks: If so, why do I need the verse: ''When a man shall clearly utter a vow of persons to the Lord, according to your valuation'' (Leviticus 27:2), stated with regard to valuations, from which it is derived that gentiles are included in the halakhot of valuations? After all, aren’t valuations juxtaposed to vows, as the verse states: ''When a man shall clearly utter a vow of persons to the Lord, according to your valuation.'' And isn’t it taught in a baraita with regard to a verse dealing with vows: ''Any man [ish] from the house of Israel, or of the strangers in Israel, who sacrifices his offering, whether it be any of their vows, or any of their gift offerings, which are sacrificed to the Lord as a burnt-offering'' (Leviticus 22:18), what is the meaning when the verse states the extra emphasis: ''Any man [ish ish]''? The baraita explains: This serves to include the gentiles, that they can take a vow for vow offerings and gift offerings like a Jew. It can be derived from this juxtaposition that gentiles are included in the halakhot of valuations.
Rachi non traduit
איש כי יפליא דכתב רחמנא גבי ערכין למה לי. בשלמא איש דכתב גבי נזיר איידי דכתיב אשה שהוא לצורך כתב נמי איש שלא לצורך ואיש דגבי נדרים לרבות את העובדי כוכבי' שיהו נודרין נדרים ונדבות כישראל אלא איש כי יפליא דכתב רחמנא גבי ערכין למה לי דמכדי איתקש ערכין לנדרים דאמר קרא איש כי יפליא נדר בערכך דבחד קרא כתבינהו רחמנא ותניא גבי נדרים כו' וה''ה לגבי ערכין נמי דאיתרבו להו עובדי כוכבים שיהו נערכים כישראל אלא איש כי יפליא למה לי:
''אִישׁ כִּי יַפְלִא'' בַּעֲרָכִין לְמָה לִי? אֶלָּא הַאי ''אִישׁ'', מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאֵיתוֹיֵי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ.
Traduction
The Gemara now restates its question: In that case, why do I need the phrase ''when a man shall clearly utter a vow'' stated with regard to valuations? Rather, this term, ''man,'' does not include gentiles, but is necessary to include a minor one year before he or she reaches majority. If a minor takes a vow one year before coming of age, and shows a clear understanding of his statement, the vow takes effect. This individual is included in the halakhot of valuations as well.
Tossefoth non traduit
איש כי יפליא דכתיב בערכין למה לי. לרבויי עובדי כוכבים להיות נערכין כיון דקיימא לן דעובדי כוכבים נודרים נדרים ונדבות כישראלים [לא הוה] ממעט אפילו שתק מאיש הוה מוקמינן מיעוטא דבני ישראל למעוטי עובדי כוכבים דאין מעריכין דסברא הוא להשוותם מקרא דנודרין נדבות כישראל לכל מה שיוכל:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן, ''אִישׁ כִּי יַפְלִיא'' לְמָה לִי? לְאֵיתוֹיֵי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּגוֹי.
Traduction
The Gemara comments: This works out well according to the one who says that a minor one year before he or she reaches majority must fulfill his or her vows by Torah law, because the verse serves as the source for this halakha. However, according to the one who says that this halakha applies by rabbinic law, why do I need the verse ''when a man shall clearly utter a vow''? The Gemara answers: The verse serves to include a minor one year before he or she reaches majority who is a gentile, that this halakha applies to gentiles by Torah law.
Rachi non traduit
אלא למ''ד דרבנן היא. דנדרים נבדקין איש כי יפליא למה לי:
לאתויי מופלא הסמוך לאיש דעובדי כוכבים. מדאוריי' נודרין נדרים ואל תתמה משום דבישראל אין מופלא הסמוך לאיש נודרין נדרים מן התורה שכן מצינו בכמה מקומות שהחמירה תורה על העובד כוכבים כגון בשורו של כנעני שהזיק לשורו של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם ושל ישראל שנגח של כנעני בין תם בין מועד פטור (ב''ק דף לז:):
Tossefoth non traduit
איש כי יפליא מבעיא ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש:
הניחא למ''ד. במסכת נדה (דף מו:) דאורייתא אלא מאן דאמר דרבנן מאי איכא למימר לאתויי מופלא סמוך לאיש דעובד כוכבים ודבר תימה הוא דבישראל ליתיה אלא מדרבנן ובעובדי כוכבים איתיה ופר''י דודאי ישראל דלא הוי בכלל בל יחל עד דהוי גדול וכי הוי גדול מיהא איתא בבל יחל הלכך דרשינן כל דליתיה בבל יחל ליתיה בהפלאה וכדאמר בפרק [יוצא. דופן] (שם) וממעטינן מופלא סמוך לאיש דישראל אבל עובד כוכבים שאינו ראוי לבא לכלל בל יחל לא שייך למעוטי:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶעֱרָכִין, וְאֵין הַגּוֹיִם נֶעֱרָכִין. יָכוֹל לֹא יְהוּ מַעֲרִיכִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ'' — שַׁפִּיר.
Traduction
The Gemara comments: This works out well according to the one who says that it is inferred from the phrase: ''The children of Israel'' (Leviticus 27:2), that Jews can be valuated but gentiles cannot be valuated; and one might have thought that gentiles cannot take a valuation vow. Therefore, the verse states: ''Man.'' According to this opinion it is fine, as the phrase ''when a man shall clearly utter a vow'' can teach that if a gentile close to adulthood grasps the meaning of vows, he can take a valuation vow.
Rachi non traduit
הניחא למאן דאמר בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין יכול לא יהו מעריכין ת''ל איש. גבי נדרים ואיתקוש ערכין לנדרים (מיהו) שפיר הוא דאתא איש כי יפליא לאיתויי מופלא הסמוך לאיש דעובד כוכבים דיכול להעריך:
Tossefoth non traduit
הניחא למאן דאמר. בערכין בני ישראל נערכין ולא עובדי כוכבים יכול לא יהו מעריכין ת''ל איש ודאי י''ל דאתא איש לומר דעובד כוכבים מופלא סמוך לאיש יכול להעריך אלא למ''ד בני ישראל ולא עובדי כוכבים יכול לא יהו נערכין ת''ל איש ואפילו מבן חדש בר ערוכי הוא (לגבי) נערך:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲרִיכִים, וְאֵין הַגּוֹיִם מַעֲרִיכִים. יָכוֹל לֹא יְהוּ נֶעֱרָכִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ'' — אֲפִילּוּ תִּינוֹק בֶּן חֹדֶשׁ בַּר עָירוּכִי הוּא, ''כִּי יַפְלִיא'' לְמָה לִי?
Traduction
However, according to the one who says that the children of Israel can take a valuation vow but gentiles cannot take a valuation vow, one might have thought that gentiles cannot be valuated; therefore, the verse states the additional term: ''Man,'' to teach that anyone, even a month-old baby, can be valuated according to the assigned value stated in the Torah. According to this opinion, it is of no importance how old the subject of the vow is, and therefore the verse clearly cannot be including a gentile on the verge of adulthood. Consequently, the question remains: Why do I need the phrase ''when a man shall clearly utter a vow''?
Rachi non traduit
אלא למ''ד דבר אל בני ישראל ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים גדולים מעריכין כלל יכול לא יהו נערכין ת''ל איש. גבי נדרים איתקש ערכין לנדרים להא מילתא שיהו גדולים נערכין הלכך דלדידיה לא אתא איש [כי יפליא דנערכין] אלא לאיתויי מופלא הסמוך לאיש דעובד כוכבים דהוי נערך ולא מצריך קרא כיון דמשמע ליה איש דנדרים שהן נערכין הא ודאי פשיטא ליה דכיון דבתורת נערכין הן דאפילו עובד כוכבים בן חדש בר ערוכי הוא באותו ערך האמור בענין:
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לְאֵיתוֹיֵי גּוֹי גָּדוֹל, דְּאַף עַל גַּב דְּגָדוֹל הוּא — אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת.
Traduction
Rav Adda bar Ahava said: The verse is referring to all vows, and serves to include, i.e., to teach, the halakha of a type of adult gentile, who although he is an adult, he does not know how to clearly utter a vow. The verse teaches that his vows are invalid, as derived from the phrase ''when a man shall clearly vow.'' Vows of a gentile are valid only if he can express them clearly.
Rachi non traduit
אמר רב אדא בר אהבה כי אתא האי כי יפליא לאיתויי עובד כוכבים גדול דאע''ג דגדול הוא אינו יודע להפלות. דאע''פ דבישראל כיון שהוא גדול אע''פ שאינו יודע להפלות דבריו קיימים כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה דף מה:) לאחר הזמן אע''פ שאינו יודע לשם מי נדר דבריו קיימין גבי עובד כוכבים מיהא אינו יכול להעריך ולנדור עד שיהא גדול ויודע להפלות לדברי הכל דאילו להאי תנא דאמר יכול לא יהו מעריכין ת''ל איש גבי נדרים לרבות את העובדי כוכבים שיהו מעריכין בעובד כוכבים גדול ויודע להפלות קאמר אבל בעובד כוכבים שאינו יודע להפלות לא ואידך תנא נמי דקאמר ואין העובדי כוכבים מעריכין בעובד כוכבים גדול שאין יודע להפלות קאמר אבל גדול ויודע להפלות יכול להעריך ולידור דאיתקוש ערכים לנדרים ובנערכים הוא דפליגי אבל במעריכין דברי הכל עובד כוכבים גדול שאינו יודע להפלות לא ואתא האי איש כי יפליא למעוטי ודקאמר יכול לא יהו נערכין ת''ל איש לאו מדיוקא דאיש כי יפליא נפקא אלא מאיש איש דנדרים נפקא דאיתקש ערכין לנדרים אלא איידי דקאמר אידך תנא ת''ל איש קאמר איהו ת''ל איש:
Tossefoth non traduit
לאיתויי עובד כוכבים גדול. כלומר לאשמועי' דאע''ג דגדול הוא אם אינו יודע להפלות לא הוי נדרו נדר משא''כ בישראל דלא בעינן יודע להפלות בגדול והאי דקאמר יכול לא יהו נערכין ת''ל איש לאו דווקא אלא אסמכתא בעלמא דעיקר קרא אתא לגדול שאינו יודע להפלות ונערכין מסברא מקרא דנודרים נדבות כישראל:
לאיתויי עובד כוכבים גדול דאע''ג דגדול הוא אם אינו יודע להפלות לא. והשתא הוי לאתויי כמו למעוטי דאשמועינן דהיכא דהעובד כוכבים אינו יודע להפלות אין נדרו נדר אע''ג דגדול הוא מה שאין כן בישראל דגדול נדרו נדר אפילו אינו יודע להפלות וא''ת והא גבי ערכין קיימינן ואפי' עובד כוכבים גדול יודע להפלות אין מעריכין ויש לומר דאם אין ענין לערכין תנהו ענין לנדרים:
אֶלָּא: ''כִּי יַפְלִיא'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי נְזִירוּת, לְמָה לִי? מִכְּדֵי הָאִיתַּקַּשׁ נְזִירוּת לִנְדָרִים, ''כִּי יַפְלִיא'' לְמָה לִי?
Traduction
Having clarified the verse concerning valuations, the Gemara asks: However, concerning the verse: ''When a man or woman shall clearly utter a vow'' (Numbers 6:2), which the Merciful One writes with regard to naziriteship, why do I need it? After all, isn’t the halakha of naziriteship juxtaposed to vows; why do I need the verse ''when a man or woman shall clearly utter''?
Rachi non traduit
אלא כי יפליא לגבי נזיר ל''ל. בשלמא איש איידי דכתיב אשה לצורך כתב נמי איש שלא לצורך כדכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נדר וגו' וכן איש גבי ערכין יתירא הוא משום דכתיב בההיא פרשתא אם זכר אם נקבה ואתא ליה לדרשא דבעינן עובד כוכבים גדול שיודע להפלות אלא כי יפליא דגבי נזירות ל''ל:
מכדי הא איתקש נזירות לנדרים. כדכתיב נדר נזיר ובנדרים כתיב הפלאה וכיון דבנדרים כתיב הפלאה בנזירות ל''ל:
Tossefoth non traduit
איש כי יפליא דכתיב גבי נזיר למה לי לאיתויי ידים שאין מוכיחות. האי לאיתויי נמי הוי כמו למעוטי וכדדרשינן בפ''ק דנדרים (דף ה:) ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים [מאיש] כי יפליא מה עיקר נזירות בהפלאה אף ידות בהפלאה דאיתמר ידים שאין מוכיחות אביי אמר לא הויין ידים ורבא אמר הויין ידים כך כתוב בספרים ואומר ר''ת דגירסא הפוכה היא ומשובשת ובגירס' דריש מס' נדרים (דף ה:) גרסינן הכי דגריס איפכא רבא אמר לא הויין ידים אביי אמר הויין ידים דאי לאו הכי אין ליישב מה שגריס' בספרים הכא הניחא לרבא אלא לאביי מאי איכא למימר ולמאן דגריס במילתיה דרבא לא הויין ידים ניחא וכדדרשינן פ''ק דנדרים מכי יפליא דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים וריב''א מיישב גירסת הספרים דהכא וכי יפליא יתירא דכתיב ב' פעמים קדריש ועל זה קאמר ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות והשתא לאיתויי הוי לרבות וכן משמע במסקנא דמסיק אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר ור' יהודה משום רבי טרפון מהפלאה יתירא דריש אין אחד מהם נזיר לעיל בפ' בית שמאי (נזיר דף לד.) תנן לה:
כי יפליא [כי יפליא ב' פעמים]. אחד בפרשת נזיר ואחד בפרשת נדרים ומיהו איש לא דריש ושמא איידי דאיצטריך למיכתב כי יפליא כתיב נמי איש:
לְאֵיתוֹיֵי יָדַיִם שֶׁאֵינָן מוֹכִיחוֹת. דְּאִיתְּמַר: יָדַיִם שֶׁאֵינָן מוֹכִיחוֹת, אַבָּיֵי אָמַר: הָוְיָין יָדַיִם. רָבָא אָמַר: לָא הָוְיָין יָדַיִם. לְאַבָּיֵי נִיחָא. אֶלָּא לְרָבָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara answers: This verse serves to include the case of one who vowed by means of ambiguous intimations, i.e., he expressed only part of the formula of the vow, so that his meaning is unclear. As it was stated that amora’im had a dispute with regard to this issue: With regard to ambiguous intimations, Abaye said that they are considered intimations to vows, and the vows take effect, and Rava said that they are not considered intimations to vows, and the vows do not take effect. According to the opinion of Abaye, this answer works out well, as the phrase ''when a man shall clearly utter,'' serves to include all pronouncements indicative of vows, even ambiguous intimations. However, according to the opinion of Rava, what is there to say?
Rachi non traduit
לאתויי ידים שאינן מוכיחות דהויין ידים. בין בנזירות בין בנדרים בנזיר כגון דאמר אהא וכדאמר לעיל בפ''ק (נזיר דף ב:) כגון שנזיר עובר לפניו ולגבי נדרים נמי כגון דאמר מודרני ממך דאסור שיהנה משלו ולא אמרינן דלמא לא משתעינא בהדך קאמר וכדאמר בפ''ק דנדרים (דף ה.) אלא למ''ד לא הויין ידים מאי איכא למימר ופלוגתא דאביי ורבא בפ''ק דנדרים:
אֶלָּא: ''כִּי יַפְלִיא'' מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי טַרְפוֹן, דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. הָנִיחָא לְרַבִּי טַרְפוֹן, אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
Rather, the Gemara explains that the phrase ''when a man or woman shall clearly utter'' is necessary for that which was stated by Rabbi Tarfon, as it is taught in the Tosefta (3:19) that Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Tarfon: If several people took a vow of naziriteship as part of a wager with regard to an uncertain occurrence, not one of them is a nazirite, as naziriteship is imposed upon someone only if his vow is explicitly enunciated. That is, one is a nazirite only if he vows in a definitive manner, not if there was any uncertainty involved. The Gemara asks: This works out well according to the opinion of Rabbi Tarfon. However, according to the opinion of the Rabbis, who disagree with his ruling, what is there to say?
Rachi non traduit
הניחא לרבי טרפון אלא לרבנן. דאמרי בפירקין דלעיל שכולן [נזירים] מאי איכא למימר:
אֶלָּא: מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: הֶיתֵּר נְדָרִים — פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ.
Traduction
Rather, the phrase ''when a man or woman shall clearly utter'' is necessary for that which is taught in a baraita: The halakhot of dissolution of vows, namely that one may request from a halakhic authority to dissolve them, fly in the air and have nothing to lean upon, i.e., these halakhot are not mentioned explicitly in the Torah.
Rachi non traduit
היתר נדרים פורחין באויר. העולם שאין להן מקרא מן התורה על מה שיסמוכו:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אִישׁ כִּי יַפְלִא'', ''כִּי יַפְלִא'', שְׁתֵּי פְעָמִים. אֶחָד הַפְלָאָה לְאִיסּוּר, וְאֶחָד הַפְלָאָה לְהֶיתֵּר.
Traduction
Rabbi Eliezer says: The halakhot of dissolution of vows have a basis upon which to lean, as it is stated: ''When a man shall clearly utter a vow'' (Leviticus 27:2) and: ''When a man or woman shall clearly utter a vow'' (Numbers 6:2), twice. One explicit utterance is for prohibition, i.e., when one takes a vow, he is bound to keep it, and one explicit utterance is for dissolution, i.e., in the event that he provides a halakhic authority with a reason why the vow should no longer apply, the vow can be dissolved and he will no longer be bound by it. This is an allusion in the Torah for the dissolution of vows.
Rachi non traduit
שנאמר כי יפליא. אחד בנזיר ואחד בנדרים:
אחד הפלאה לאיסור. שלא לבטל את הנדר כשאין בו חרטה:
ואחד הפלאה להיתר. כשיש בו חרטה ובמסכת חגיגה קאי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source